נגיף הקורונה (COVID-19, SARS-CoV-2) ואולטרסאונד

טיפול באולטרסאונד הוא כלי רב־עוצמה המשמש בביולוגיה, בכימיה מולקולרית ובביוכימיה, וכן בייצור תרופות. במדעי החיים משתמשים בהומוגנייזרים אולטרסוניים לצורך ליזיס של תאים ומיצוי חלבונים וחומרים תוך־תאיים אחרים; תעשיית התרופות השתמשה באולטרסאונד לסינתזה של מולקולות פעילות מבחינה פרמקולוגית, לייצור חיסונים ולהכנת פורמולציות שלהם בתוך נשאי תרופות בגודל ננומטרי. במסגרת המאבק בנגיף הקורונה החדש SARS-CoV-2, מכשירי אולטרסאונד משמשים ליישומים שונים במחקר, במדעי החיים ובתעשיית התרופות.

טיפול באולטרסאונד לפיתוח ולייצור תרופות

ניתן למצות נגיפים מתרביות תאים ומרקמות איברים באמצעות הומוגניזציה אולטרסונית.

נגיף

אולטרסאונד למחקר במדעי החיים ובביוכימיה

פירוק תאים, ליזיס ומיצוי באמצעות אולטרסאונד
גזירת DNA ו־RNA באמצעות אולטרסאונד
ליזיס באמצעות אולטרסאונד לצורך תספיג מערבי
אולטרסאונד בחקר נגיפים (למשל, נגיף אבעבועות הקוף)

מכשירי אולטרסאונד בעלי ביצועים גבוהים לתעשיית התרופות ולמדעי החיים

המערכות של Hielscher Ultrasonics נמצאות בשימוש נרחב בייצור תרופות לסינתזה של מולקולות באיכות גבוהה ולהכנת פורמולציות של ננו־חלקיקים ליפידיים מוצקים וליפוזומים הטעונים בחומרים תרופתיים, בוויטמינים, בנוגדי חמצון, בפפטידים ובתרכובות ביו־אקטיביות אחרות. כדי לענות על דרישות לקוחותיה, Hielscher מספקת מכשירי אולטרסאונד, החל מהומוגנייזר מעבדתי קומפקטי אך רב־עוצמה המוחזק ביד ומכשירי אולטרסאונד שולחניים, ועד למערכות אולטרסוניות תעשייתיות מלאות לייצור חומרים תרופתיים ופורמולציות באיכויות גבוהות. מגוון רחב של סונוטרודות אולטרסוניות וריאקטורים זמין כדי להבטיח מערך מיטבי לייצור התרופות שלכם. עמידותו של הציוד האולטרסוני של Hielscher מאפשרת הפעלה 24/7 בעומסים כבדים ובסביבות תובעניות.
כדי לאפשר ללקוחותינו לעמוד בתנאי ייצור נאותים (GMP) ולבסס תהליכים מתוקננים, כל מכשירי האולטרסאונד הדיגיטליים מצוידים בתוכנה חכמה להגדרה מדויקת של פרמטר הסוניקציה, לבקרת תהליך רציפה ולתיעוד אוטומטי של כל פרמטרי התהליך החשובים בכרטיס SD מובנה. איכות מוצר גבוהה תלויה בבקרת תהליך ובתקני עיבוד גבוהים באופן מתמשך. מכשירי האולטרסאונד של Hielscher עוזרים לכם לנטר ולתקנן את התהליך שלכם!

מערך VialTweeter מלא: סונוטרודת VialTweeter המחוברת למעבד האולטרסוני UP200St

יחידה אולטרסונית להכנת דגימות VialTweeter: סונוטרודת VialTweeter המחוברת למעבד האולטרסוני UP200St

הגדלת קנה המידה

המספר הגבוה של מקרי COVID-19 מציב אתגר עצום למערכת הבריאות, לרבות המחקר והייצור בתחום התרופות. בעוד שכיום נבדקים כמה חומרים תרופתיים (במבחנה ובגוף החי), מרגע שתיקבע שיטת טיפול לחולי COVID-19, יהיה צורך לייצר מספר רב של תרופות בתוך פרק זמן קצר.
סינתזה אולטרסונית של כלורוקווין ונגזרות כלורוקווין היא תהליך מהיר, פשוט ובטוח, שניתן להגדיל את קנה המידה שלו באופן ליניארי מהמעבדה וממתקן הפיילוט לייצור מסחרי מלא. הצוות שלנו, בעל ההכשרה המקיפה והניסיון רב־השנים, יעניק לכם סיוע טכני מניסויי פיילוט ועד לייצור בכמויות גדולות.

הטבלה שלהלן נותנת מושג על כושר העיבוד המשוער של מכשירי האולטרסאונד שלנו:

נפח אצווה	ספיקת זרימה	מכשירים מומלצים
1 עד 500mL	10 עד 200mL/min	UP100H
10 עד 2000mL	20 עד 400mL/min	UP200Ht, UP400St
0.1 עד 20L	0.2 עד 4L/min	UIP2000hdT
10 עד 100L	2 עד 10L/min	UIP4000hdT
n.a.	10 עד 100L/min	UIP16000
n.a.	גבוהה יותר	מערך של UIP16000

צרו איתנו קשר! / שאלו אותנו!

Hielscher Ultrasonics מייצרת הומוגנייזרים אולטרסוניים בעלי ביצועים גבוהים לפיזור, ליצירת תחליבים ולמיצוי מתאים.

הומוגנייזרים אולטרסוניים רבי־עוצמה, החל מקנה מידה של מעבדה ועד לקנה מידה של פיילוט וכן של תעשייה .

נושאים קשורים

עובדות שכדאי לדעת

SARS-CoV-2

נגיף הקורונה SARS-CoV-2, הידוע גם בשם 2019-nCoV או נגיף הקורונה החדש 2019, אחראי למגפת COVID-19, שהחלה ב־December 2019 בווהאן שבסין והתפשטה משם ברחבי העולם.
עם שיעור הדבקה / העברה גבוה, SARS-CoV-2 מתפשט בעיקר באמצעות הדבקה טיפתית והעברה דרך חפצים מזוהמים. עם זאת, מאחר שניתן למצוא חלקיקי נגיף גם בצואה, תיתכן גם העברה בדרך הצואתית–פומית. דרך ההעברה העיקרית של SARS-CoV-2 מאדם לאדם היא מגע קרוב עם אנשים נגועים: טיפות נשימתיות הנוצרות בעת התעטשות ושיעול של אדם נגוע נשאפות בידי אחרים, ובעקבות זאת גם הם נדבקים.
נגיפי קורונה כגון SARS-CoV-2 נצמדים לקולטן של האנזים המהפך אנגיוטנסין 2 (ACE2), שקולטנים מסוגו מצויים בעיקר בריאות (ובמידה פחותה בלב, במעיים, בעורקים ובכליה). חלבוני הספייק של נגיף הקורונה (חלבוני S / גליקופרוטאינים), הבולטים ממעטפת הנגיף, נקשרים לקולטן ACE2, מתאחים עם קרום התא המאכסן וכך נכנסים לתא המאכסן. כמו כל הנגיפים, נגיפי קורונה משתמשים בתא המאכסן כדי לשכפל את הגנום שלהם וכך ליצור חלקיקי נגיף חדשים.
נגיפי קורונה מכילים גנום RNA חד־גדילי בעל קוטביות חיובית. שלא כמו נגיפי שפעת, נגיף הקורונה אינו נגיף בעל גנום מקוטע. ל־SARS-CoV-2 יש גנום קצר יחסית, המורכב מגדיל ארוך אחד בלבד של מולקולות גנטיות. פירוש הדבר הוא שנגיפי SARS-CoV-2 מורכבים ממקטע אחד בלבד. לנגיפי שפעת, שהם נגיפי RNA כמו נגיפי הקורונה, יש גנום מקוטע המורכב משמונה מקטעי גנום. הדבר מקנה לנגיף השפעת יכולת מיוחדת לרקומבינציה / מוטציה.

נגיפי קורונה

השם המדעי של נגיף הקורונה הוא Orthocoronavirinae או Coronavirinae, ונגיף הקורונה שייך למשפחת Coronaviridae.
נגיפי קורונה הם קבוצה של נגיפים קרובים זה לזה הגורמים למחלות ביונקים ובעופות. באוכלוסיית בני האדם, הדבקה בנגיף הקורונה גורמת לזיהומים בדרכי הנשימה. לזיהומים כאלה בדרכי הנשימה עשויות להיות השפעות קלות, המתבטאות בהצטננות רגילה (למשל, רינו־וירוסים), ואילו זיהומים אחרים בנגיפי קורונה עלולים להיות קטלניים, כגון SARS (תסמונת נשימתית חריפה חמורה), MERS (תסמונת נשימתית של המזרח התיכון) ו־COVID-19 (מחלת נגיף הקורונה 2019).

נגיפי קורונה אנושיים

מוכרים שבעה זנים של נגיפי קורונה אנושיים. ארבעה מתוך שבעת זני הקורונה האלה גורמים בדרך כלל לתסמינים קלים, המוכרים כהצטננות רגילה:

נגיף קורונה אנושי OC43 (HCoV-OC43)
נגיף קורונה אנושי HKU1
נגיף קורונה אנושי NL63 (HCoV-NL63, נגיף הקורונה ניו הייבן)
נגיף קורונה אנושי 229E (HCoV-229E)

נגיפי הקורונה HCoV-229E, -NL63, -OC43 ו־-HKU1 מסתובבים באופן קבוע באוכלוסיית בני האדם וגורמים בדרך כלל לזיהומים קלים בדרכי הנשימה בקרב מבוגרים וילדים ברחבי העולם.
עם זאת, שלושת זני הקורונה שלהלן מוכרים בשל התסמינים החמורים שהם גורמים:

נגיף קורונה הקשור לתסמונת הנשימתית של המזרח התיכון (MERS-CoV), הידוע גם בשם נגיף הקורונה החדש 2012 ו־HCoV-EMC
נגיף קורונה של תסמונת נשימתית חריפה חמורה (SARS-CoV / SARS-classic)
נגיף קורונה 2 של תסמונת נשימתית חריפה חמורה (SARS-CoV-2), הידוע גם בשם 2019-nCoV או נגיף הקורונה החדש 2019

ספרות/מקורות

Shah Purvin, Parameswara Rao Vuddanda, Sanjay Kumar Singh, Achint Jain, and Sanjay Singh (2014): מחקר פרמקוקינטי ופיזור ברקמות של ננו־חלקיקים ליפידיים מוצקים של Zidov בחולדות. Journal of Nanotechnology, כרך 2014.
Joanna Kopecka, Giuseppina Salzano, PharmDa, Ivana Campia, Sara Lusa, Dario Ghigo, Giuseppe De Rosa, Chiara Riganti (2013): תובנות על המרכיבים הכימיים של ליפוזומים האחראים לעיכוב P-glycoprotein. Nanomedicine: Nanotechnology, Biology, and Medicine 2013.
Harshita Krishnatreyya, Sanjay Dey, Paulami Pal, Pranab Jyoti Das, Vipin Kumar Sharma, Bhaskar Mazumder (2019): ננו־חלקיקים ליפידיים מוצקים (SLNs) הטעונים בפירוקסיקם: פוטנציאל למתן מקומי. Indian Journal of Pharmaceutical Education and Research כרך 53, גיליון 2, 2019. 82-92.