מיצוי פרחים – עיבוד עדין, תפוקות גבוהות באמצעות סוניקציה

עובדות שכדאי לדעת

מה ההבדל בין מי ורדים, אבסולוט ורדים והידרולט ורדים?

מי ורדים, אבסולוט ורדים והידרולט ורדים מופקים כולם מוורדים, אך הם נבדלים בשיטות הייצור ובהרכב הכימי שלהם.
 
מי ורדים: מי ורדים הם תוצר לוואי של תהליך הזיקוק בקיטור המשמש למיצוי שמן אתרי של ורדים. הם מכילים את הרכיבים המסיסים במים של עלי הכותרת של הוורדים, המעניקים להם ניחוח וטעם פרחוניים עדינים. מי ורדים משמשים בדרך כלל ביישומים קולינריים, במוצרי טיפוח העור ובארומתרפיה בזכות ריחם הנעים ויתרונותיהם הבריאותיים הפוטנציאליים.
לקריאה נוספת על הידרודיסטילציה המוגברת באמצעות אולטרסאונד, לחצו כאן!
 
אבסולוט ורדים: אבסולוט ורדים הוא שמן ארומטי המופק מעלי כותרת של ורדים באמצעות מיצוי בממס, בדרך כלל בהקסאן או בממס אחר. שיטה זו יעילה יותר למיצוי התרכובות הריחניות מעלי הכותרת, ומניבה שמן מרוכז מאוד וריחני.
אבסולוט ורדים משמש בדרך כלל בבישום ובמוצרי קוסמטיקה יוקרתיים בזכות ניחוחו הפרחוני העז והעמיד לאורך זמן.
 
הידרולט ורדים (מי פרחי ורדים):
הידרולט ורדים, הידוע גם כמי פרחי ורדים, הידרוסול ורדים או תזקיק ורדים, הוא המים שנותרים לאחר זיקוק בקיטור של עלי כותרת של ורדים להפקת שמן אתרי של ורדים. הוא מכיל תרכובות צמחיות מסיסות במים וכן חלק ממולקולות השמן האתרי, המעניקות לו ניחוח עדין ותכונות טיפוליות. להידרולט ורדים פרופיל ארומטי דומה, אך הרכבו מבוסס המים מדולל יותר.
הידרולט ורדים משמש לעיתים קרובות בטיפוח העור כמי פנים, כתרסיס לפנים או כרכיב בתכשירים קוסמטיים, בזכות תכונותיו המעניקות לחות, מרגיעות ומרעננות.
 
כל אחד מהנוזלים האלה המופקים מוורדים ניתן לייצור באמצעות מיצוי אולטרסוני, ולכל אחד מהם מאפיינים ויתרונות ייחודיים ההופכים אותו לרכיב יקר ערך בקולינריה, בקוסמטיקה ובטיפול.

מיצוי אולטרסוני משמש לבידוד תרכובות בעלות פעילות ביולוגית מצמחים.

תרכובות בעלות פעילות ביולוגית בתמציות צמחיות

תרכובות בעלות פעילות ביולוגית הן חומרים כימיים המצויים באופן טבעי בצמחים, בבעלי חיים ובאורגניזמים אחרים, ומשפיעים על רקמות חיות. הן ממלאות תפקידים משמעותיים בקידום הבריאות ובמניעת מחלות. ניתן לסווג תרכובות אלה באופן כללי למספר קטגוריות לפי המבנים הכימיים והתפקודים הביולוגיים שלהן. להלן הסוגים העיקריים של תרכובות בעלות פעילות ביולוגית:
 

1. פוליפנולים
   פוליפנולים הם קבוצה מגוונת של תרכובות הידועות בתכונותיהן נוגדות החמצון. ניתן לחלק אותם למספר תת־קבוצות:
   פלבונואידים: כוללים פלבונולים (למשל, קוורצטין), פלבונים (למשל, לוטאולין), פלבנונים (למשל, הספרידין), פלבנולים (למשל, קטכינים), איזופלבונים (למשל, גניסטאין) ואנתוציאנינים (למשל, ציאנידין).
   חומצות פנוליות: כוללות חומצות הידרוקסיבנזואיות (למשל, חומצה גאלית) וחומצות הידרוקסיצינמיות (למשל, חומצה קפאית).
   טאנינים: טאנינים מעובים (פרואנתוציאנידינים) וטאנינים הניתנים להידרוליזה (גאלוטאנינים).
   סטילבנים: רסברטרול הוא הסטילבן המוכר ביותר.
   ליגנאנים: מצויים בזרעים, במיוחד בזרעי פשתן (למשל, סקואיזולאריצירזינול).
2. טרפנואידים
   טרפנואידים, הידועים גם כאיזופרנואידים, נגזרים מיחידות איזופרן בעלות חמישה אטומי פחמן וכוללים:
   קרוטנואידים: כוללים קרוטנים (למשל, β-קרוטן) וקסנתופילים (למשל, לוטאין, זאקסנתין).
   מונוטרפנים: כגון לימונן ומנתול.
   ססקוויטרפנים: כגון כורכומין.
   דיטרפנים: כגון טקסול.
   טריטרפנים: כגון ספונינים וסטרולים (למשל, β-סיטוסטרול).
   טטרהטרפנים: כגון ליקופן ואסטקסנתין.
3. אלקלואידים
   אלקלואידים הם תרכובות המכילות חנקן, שלעיתים קרובות יש להן השפעות פיזיולוגיות בולטות:
   אלקלואידים של פירולידין ופיפרידין: כגון ניקוטין.
   אלקלואידים של טרופאן: כגון אטרופין וקוקאין.
   אלקלואידים של קינולין: כגון כינין.
   אלקלואידים של איזוקינולין: כגון מורפין וקודאין.
   אלקלואידים של אינדול: כגון סטריכנין ורסרפין.
   אלקלואידים של אימידזול: כגון פילוקרפין.
   אלקלואידים של פירידין: כגון פיפרין.
4. גליקוזידים
   גליקוזידים מורכבים מחלק סוכרי הקשור לחלק שאינו סוכרי (אגליקון). הם כוללים:
   גליקוזידים לבביים: כגון דיגוקסין.
   גליקוזידים של אנתרקינון: כגון אלואין.
   גליקוזידים של פלבונואידים: שבהם האגליקון הוא פלבונואיד (למשל, רוטין).
5. ספונינים
   ספונינים הם גליקוזידים בעלי תכונות דמויות סבון:
   ספונינים סטרואידיים: מצויים בצמחים כמו יאם (למשל, דיוסגנין).
   ספונינים טריטרפנואידיים: מצויים בקטניות (למשל, סויאספונינים).
6. תרכובות גופרית אורגניות
   תרכובות אלה מכילות גופרית ויש להן יתרונות בריאותיים בולטים:
   גלוקוזינולטים: מצויים בירקות ממשפחת המצליבים (למשל, סולפורפאן).
   תיוסולפינטים: כגון אליצין משום.
7. ויטמינים
   ויטמינים הם תרכובות אורגניות הנדרשות בכמויות קטנות לשמירה על הבריאות:
   ויטמינים מסיסים בשומן: כוללים ויטמינים A (רטינואידים), D (קלציפרולים), E (טוקופרולים וטוקוטריאנולים) ו־K (פילוקינון ומנאקינונים).
   ויטמינים מסיסים במים: כוללים ויטמינים מקבוצת B (למשל, B1, B2, B3, B5, B6, B7, B9, B12) וויטמין C (חומצה אסקורבית).
8. חומצות שומן
   חומצות שומן, ובמיוחד חומצות שומן חיוניות, ממלאות תפקידים מכריעים בבריאות:
   חומצות שומן אומגה-3: כגון חומצה איקוסאפנטאנואית (EPA) וחומצה דוקוסהקסאנואית (DHA).
   חומצות שומן אומגה-6: כגון חומצה לינולאית (LA) וחומצה ארכידונית (AA).
9. פפטידים וחלבונים
   לפפטידים ולחלבונים פעילים ביולוגית יש השפעות פיזיולוגיות שונות:
   פפטידים אנטימיקרוביאליים: כגון דפנסינים.
   מעכבי אנזימים: כגון מעכבי ACE שמקורם בחלבוני חלב.
10. רב-סוכרים
    לרב-סוכרים יש יתרונות בוויסות מערכת החיסון ויתרונות בריאותיים נוספים:
    β-גלוקנים: מצויים בשיבולת שועל ובפטריות.
    גליקוזאמינוגליקנים: כגון חומצה היאלורונית וכונדרויטין סולפט.

כל אחת מהתרכובות הפעילות ביולוגית האלה מציעה מגוון רחב של יתרונות, מפעילות נוגדת חמצון ועד להשפעות נוגדות דלקת. סוניקציה היא טכניקה יעילה ביותר לבידוד תרכובות פעילות ביולוגית אלה מצמחים.